דמיינתי את התמונה הזאת של שלומי קוריאט מחזיק את השלט הזה של "רגע לפני" בנושא מניעת אלימות. ראיתי אותה בעיני רוחי, חלמתי עליה, ורציתי אותה בכלמאודי.

דווקא הוא. דווקא שלומי קוריאט.
בגלל הדמות האלימה של אבי הטחול שהוא מגלם בסדרה "הבורר" – דווקא הוא שיחזיק את השלט הזה שקורא לכולנו להימנע מתגובה אלימה ולבחור אחרת. כי אנחנו יכולים.

והרגע המיוחל הזה התגשם יומיים לפני עליית הקמפיין, כשכבר כמעט התייאשתי וכבר כמעט וויתרתי עליו.
פתאום נוצר הקשר.
פתאום הוא אמר לי כן.
ופתאום באותו יום נפגשנו והוא הצטלם לקמפיין.
אני זוכרת את הרגע הזה שבו אורטל ואני יושבות באוטו, אחרי שסיימנו לצלם שני שחקנים אחרים, והטלפון שלי מצלצל.
שלומי קוריאט על הקו.
אני מתאמת אתו את מקום המפגש ואנחנו קובעים לעוד שעה. אני מדברת אתו בטון ענייני וקורקטי (אני cool לגמרי), אבל ברגע שהשיחה מסתיימת אני מסתכלתעל אורטל, אורטל מסתכלת עלי – ושתינו מתחילות לצרוח באוטו כמו איזה שתי גרופיות מתלהבות (לא לפני שאני מוודאת שניתקתי את השיחה – שלא יהיו פדיחות חלילה 🙂

זה היה שבוע של יצירת מציאות שאם לא הייתי מעזה לחלום עליה, היא לא הייתה מתרחשת לעולם. איזה מזל שהעזתי.
תודה שלומי.
מוזמנים לדף הקמפיין – יש שם עוד המון תמונות מרגשות כאלה:
הרגע לפני שלי